זן חדש התגלה לראשונה בישראל פרופ' סיריל כהן
(צילום: שמוליק דודפור)
הגל הרביעי נמצא אמנם בדעיכה, אבל כבר התגלה וריאנט חדש בישראל, שעלול להיות הסמן לגל החמישי: וריאנט חדש נמצא אצל ילד בן 11 שהגיע לארץ וכבר התפשט באירופה, וכמו שאר הווריאנטים מאיים להתרבות גם פה.
קראו עוד:
פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר אילן, מתראיין היום (ד') באולפן ynet ומסביר: "מדובר בזן שנקרא AY4.2. הוא עלה לכותרות בעיקר באנגליה, ששם מבצעים עבודה מאוד רחבה של מיפוי הזנים. מדובר בתת זן של הדלתא שהכי מתפתח עכשיו באנגליה והגיע לכמעט עשרה אחוז מהמקרים. לא ברור עדיין האם הוא מידבק יותר או פחות, אבל עצם העובדה שהוא הגיע לעשרה אחוזים, צריכה להדליק נורה אדומה".
לדבריו, למרות העובדה שלא זוהו מגעים נוספים של הילד שנדבק, ניתן להעריך כמעט בביטחון, שישנם בארץ כבר מקרים נוספים של הווריאנט הזה, שלא נתגלו עדיין. "אפשר להעריך שזה מי שתפסנו כשחזר מחו"ל, ושוב אנחנו אמנם מסוגלים לעשות PCR לכל מי שחוזר מחו"ל, אבל להערכתי ולהערכת הרבה אנשים זה לא מספיק, כי יכול להיות כשאתה מגיע לנתב"ג, אתה תהיה אולי אפילו שלילי בבדיקה, אבל נדבקת אולי במטוס, אולי יום לפני ואחרי זה אתה תתגלה כחיובי. אני חושב שכדאי להמליץ על בדיקה נוספת אחרי ארבעה ימים אחרי שחוזרים ארצה".
כדי להבין טוב יותר איך עלול הווריאנט להשפיע על חיינו, קיבצנו את השאלות הכי חשובות.
איך הגיע הווריאנט החדש לישראל?
משרד הבריאות דיווח אתמול (ג') כי זיהה את הווריאנט AY4.2 שהתגלה במספר מדינות באירופה, כאמור, בילד בן 11 שחזר מחו"ל ועבר בדיקה בנתב"ג. הדגימה עברה ריצוף גנטי במעבדה בתל השומר, תוך שהילד שהה בבידוד, ועד כה לא התגלו מגעים נוספים מאומתים. הריצוף הגנטי הצביע על כך שהוא נדבק בווריאנט החדש.
מהו הווריאנט AY4.2?
מדובר בתת זן, אחד ממספר תתי זנים שכונו "דלתא פלוס" שבו קיימת מוטציה בחלבון "ספייק" של הקורונה (אותה מעטפת "קוצנית" המתקשרת לתא האדם) והיא נמצאה כבר בעשרה אחוזים ממקרי הריצוף הגנטי של נגיפי הקורונה בבריטניה שם התגלה הווריאנט לראשונה ביולי האחרון. הווירוס עצמו התגלה לראשונה בהודו, אולם כבר התפשט למספר מדינות באירופה.
במה שונה הווריאנט מנגיפים אחרים?
הרבה עדיין לא ידוע, אולם ברור שהוא "בן הדוד" של שושלת נגיפי הדלתא AY.4 שנותרה הגרסא הדומיננטית במרבית העולם.
עד כמה הזן מסוכן יותר מזנים אחרים?
על פי ההערכות של ארגוני בריאות בעולם, זן דלתא נחשב למידבק הרבה יותר מזנים אחרים, והוא נוטה לגרום למחלה חמורה במיוחד בילדים. החשיבות בגילוי הווריאנטים החדשים היא בעובדת היווצרותם, מה שמעיד על כך שהקורונה תישאר איתנו לעוד שנים ארוכות, כשעוד ועוד וריאנטים ייווצרו, והדרך היחידה לעצירתם היא הגעה לכיסוי חיסוני גבוה מאוד של האוכלוסייה, כדי להביא להכחדת הנגיפים.
2 צפייה בגלריה
דרך היחידה לעצירת הוואריאנטים היא הגעה לכיסוי חיסוני גבוה מאוד של האוכלוסייה
(צילום: Shutterstock)
האם החיסונים מגינים בפני הווריאנט החדש?
לדברי חברות פייזר ומודרנה, החיסונים יעילים נגד כל הווריאנטים הנפוצים כיום בעולם.
מהי מוטציה?
בניגוד לחיידקים, שהם יצור חיים בפני עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים. הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שהוא פולש אליו, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
מדוע מייצרים נגיפי הקורונה מוטציות?
אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי ההערכות, המוטציות מתפתחות גם בשל סרבני החיסונים, המאפשרים את העברתם של הנגיפים, והתמרתם לווריאנטים אלימים יותר. חלק מהנגיפים מתפתחים גם אצל חולים כרוניים קשים שנדבקו, ובשל העובדה שגופם נמצא בדיכוי חיסוני, הווריאנטים מקבלים סביבת עבודה "נוחה" לפתח מוטציות.
מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?
קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי. זן חדש של נגיף ("וריאנט"), הוא וירוס בו חל אותו שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות. כך למשל, בזן הקורונה הבריטי נמצאו 23 מוטציות חדשות.
מה ההבדל בין מחלה מזן שעבר מוטציה לזני קורונה רגילים?
הזנים החדשים ככל הנראה מדביקים מהר יותר, בעיקר בני 20 ומטה, כנראה בשל מוטציות גם במעטפת הנגיף המאפשרות לו להיקשר לתא האדם מהר יותר, לחדור אליו במהירות, ולהשתכפל במהירות. על פי הנתונים שהוצגו בישיבת הממשלה האחרונה על ידי משרד הבריאות, מסתמן כי חולה קורונה שנדבק בזן המוטנטי הבריטי, הדביק ככל הנראה כשישה אנשים סביבו. עם זאת, מעבר למהירות ההדבקה, נראה שאין שינוי באופי המחלה עצמה המתרחשת עם אותם תסמינים וסיבוכים המוכרים מהזנים האחרים.
מה יקרה אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון?
במקרה כזה, ובזכות טכנולוגיית ה-mRNA החדשנית, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.
כיצד אפשר להתגונן בינתיים מהמוטציה?
אותן הנחיות תקפות גם לגבי המוטציות: עטיית מסכה, ריחוק חברתי, וחיסון מהיר ככל האפשר של אוכלוסיות בסיכון, צוותים רפואיים, צוותי הוראה ונותני שירותים. ככל שנגיע לחיסון עדר מהיר יותר, שבו מעל 80% מהאוכלוסייה מחוסנת - כך יקטן הסיכון להתפשטות המוטציות, והתפתחות מוטציות נוספות.
